שמי יפעת פרג, אמא לליאור בת 17.5 וזהר בת 13, נשואה לאלון וגרה בישוב קהילתי ,לפיד.

מטפלת החל משנת 2000 במבוגרים, בני נוער וילדים, בקליניקה נעימה במודיעין, משתמשת בארגז כלים טיפולי רחב מאוד, השואב ממגוון של עולמות תוכן טיפוליים.

טיפול דינאמי, טיפול בתנועה, הגישה ההתנהגותית מבוססת מיינדפולנס.

גדלתי בפתח תקווה ומגיל 9 התחלתי לעסוק בגוף ובתנועתו.

התעמלתי בהתעמלות קרקע ומכשירים, המשכתי את הדרך בלימודי חינוך גופני ואימנתי לאורך השנים ילדים, גברים ובעיקר נשים.

החיבור לעבודה עם הגוף בגיל כה צעיר, ייצר אצלי הבנה עמוקה עד כמה הגוף והנפש קשורים.

הפכתי להיות ערנית מאוד למסרים שהגוף מעביר לי, בסיטואציות של לחץ, פחד ומתח.

שמתי לב שכל פעם כשאני צריכה להתמודד עם אירוע גדול ומשמעותי שמפחיד אותי, הגוף מיד מתגייס לעזרתי, הוא מייצר דרמה כדי לחסוך לי את ההתמודדות.

בשלב מאוחר יותר, החלטתי להמשיך ולחקור את הקשר בין הגוף והנפש והעמקתי באופן פורמאלי בלימודי תרפיה בתנועה בלזלי קולג'.

כתרפיסטית בתנועה עבדתי עם אוכלוסיות שונות. ילדים במחלקה אונקולוגית, טיפול בילדים בחינוך הרגיל והמיוחד, ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, נוער בסיכון, הפרעות אכילה והיום יש לי קליניקה למבוגרים.

בהמשך הדרך, מתוך סקרנות ורצון להעמיק את הבנתי בנפש האדם, למדתי טיפול באמצעות מיינדפולנס,  גיליתי את הבודהיזם ואת תשומת הלב פנימה לחוויות גופניות, לקבלה, לחמלה לחיבור עם כאב.

עם השנים, פיתחתי ושיכללתי את המיומנויות שמאפשרות לי לצאת למסע הפנימי הזה יחד עם המטופלים שלי.

היכולת שלי להיות קשובה ונוכחת ולפגוש בלב פתוח את חוויית המטופל נותנת לי מרחב חדש של מפגש אמיתי וכּן עם המצוקות שהמטופלים מביאים.

אני מרחיבה את ארגז הכלים הטיפולי שלי גם בימים אלה, בלימודי פסיכותרפיה בבר אילן.

כמטפלת, אני מאמינה יש דרכים ואפשרויות רבות לפגוש את עצמנו. דרך תנועה, דרך תרגול מיינדפולנס, דרך שיח או חלומות.

היכולת שלי להתאים את המפגש לפי הצורך של המטופל היא משאב שמאפשר למטופל צמיחה והתפתחות.

הניסיון שלי כאדם, הידע הרב שצברתי, הסקרנות והרצון להיות ולעזור, הופכים את הטיפול למשמעותי.

אני מאמינה שדרך חיבור לכאב ממקום של רכות וחמלה אפשר להתחיל במסע פנימה – מסע אל ארץ לא נודעת, חוויה משותפת של מטפל ומטופל, תהליך טיפולי שמביא הקלה ותחושה טובה ומייצר תוצאות של צמיחה והתפתחות.

במשך שנים רבות עסקתי בגוף, הייתי מתעמלת קרקע ומכשירים בהפועל פתח תקווה.

הגוף היה עבורי מקור לכוח ולביטחון. אחרי הצבא למדתי חינוך גופני ומחול והשלמתי תואר ראשון.

במשך עשור אימנתי ילדים ונשים במגוון פעילויות גופניות. במקביל הרגשתי שמשהו חסר לי.

באינטואיציה הפנימית שלי הרגשתי שהנשים שעבדו איתי עברו תהליכים משמעותיים אבל לא ידעתי איך להתייחס לשינויים הללו.

הבנתי שעלי לחקור וללמוד את הקשר בין הגוף והנפש ופניתי ללימודי תואר שני בתראפיה בתנועה.

לאט לאט התחלתי לעשות אינטגרציה בין התהליכים הגופניים והנפשיים בחיים שלי והתחלתי לעבוד עם אוכלוסיות מגוונות בטיפול בתנעה.
במשך עשרים שנה עבדתי עם ילדים ונוער בחינוך המיוחד,עם ילדים ובני משפחה המאושפזים במחלקות ילדים בשניידר וולפסון, נוער בסיכון, ילדים עם בעיות התפתחותיות במרכז לגיל הרך, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

עם קבוצות נשים שונות, נשים בהריון ואחרי לידה, מטפלות רגשיות ונשים שרוצות לחקור את עצמן ותנועתן.

העבודה עם הגוף והתנועה איפשרו לשיח אחר לצמוח מתוך החוויה.שיח שמאפשר תנועה ספונטנית וביטוי של מגוון רגשות ותחושות ויכולת לעבד חוויות.

בשנים האחרונות התחברתי מאד לגישת המיינדפולנס והבודהיזם שפתחו בפני צוהר למימד נוסף, לדרך נוספת של הסתכלות על עצמי ועל העולם. דרך שיש בה המון קבלה ,חמלה ועדינות.

אני שמחה לשתף אתכם בכל הגישות בהן אני מאמינה ועוסקת מתוך תקווה שתוכלו להתחבר למה שאני מציעה ולצרף אותי לדרך שלכם, מתוך חיפוש משמעות, או רצון בשינוי או צורך להיטיב עם עצמכם או כל דבר אחר.

תחושת השליטה וההצלחה בתנועה מגבירים את האמונה ביכולות ובמחשבות שלנו לגבי הגוף.
ההתנסויות, הן החיוביות והן השליליות, משפיעות מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית על הרגש שיש לאדם כלפי גופו.
חוויה תנועתית מאפשרת לילד ולמבוגר לגדול ולצמוח ולבסס דימוי גוף חיובי, תחושת זהות והערכה עצמית.

דרך טיפול בתנועה נפתח דלת אחרת אל עצמנו