תאור מקרה בגישה דינאמית ולפי אקט

טיפול דינאמי

הדרכת הורים לאמא שטיפלתי בילד שלה, במסגרת עבודתי במרכז לגיל הרך.

הילד הגיע אלי בספטמבר מאחר שהמורה טענה שיש לו קשיים בקבלת סמכות והוא מפריע בכיתה.

הוא ילד מספר חמש מבין שישה ילדים, ההורים דתיים והילד למד במסגרת הממלכתית-דתית ביישובו.

בעקבות המלצת המורה ולאחר הערכת ההורים הוא עבר בכיתה ב' ללמוד ב"חדר".

ההורים טענו שההתפתחות שלו היתה תקינה ושלא היו בעיות במסגרות עד המעבר לכיתה א'.

הם הוסיפו שיש בעיות בהתארגנות לפני השינה ובהרדמות, כמו כן יש סוג של נוקשות, הוא לובש את אותם סטים של בגדים ואוכל את אותו האוכל בכל יום.

ההורים היו שותפים לתהליך, במיוחד האמא, האבא נמנע מלקיים קשר עין.

לפני פורים, חצי שנה אחרי שהתחלנו, ההורים רצו לסיים את הטיפול.

בעיות המשמעת נעלמו והם הרגישו שטוב לו בבית הספר.

הבהרתי להם שאכן יש שינוי בהתנהגות של הילד, אבל עדיין לא נגענו בנושא הקשיים סביב השינה וכנראה גם בחרדות.

ההורים אמרו שכרגע הם רוצים לסיים את הטיפול ולהמשיך רק בהדרכה הורית.

הסכמתי וקבעתי פגישה עם האמא, במקרה הזה לא התעקשתי שיבואו שניהם.

בפגישה עם האמא הייתי המומה שתוך כדי היא סיפרה לי שהוא גם מרטיב בלילה וגם ישן עם חיתול.

הייתי בהלם מכך שהיא בחרה לספר לי על זה רק אחרי שהטיפול הסתיים.

הרגשות שלי נעו בין הלם, זעזוע, כעס והייתי קצת תוקפנית כנראה, אמרתי משהו בנוסח: "אסור שזה ימשיך" אחר כך ניסיתי להבין מה פשר היחסים בינהם, וניסיתי לברר האם היא עדיין רואה אותו כתינוק שלה, האם היא מרגישה שיש משהו בקשר שמונע ממנה לתת לו להתמודד ואיך אפשר להתמודד מבחינה התנהגותית עם המצב המורכב.

אני חייבת לציין שהיא סיפרה בפגישה שבדיוק סיימה ללמוד והיא מתחילה עבודה חדשה שתיקח הרבה מכוחה ומזמנה.

באופן לא מפתיע, היא לא חזרה יותר להדרכה. היא טענה שהיא עסוקה ושאין לה זמן.

אם הייתי פועלת לפי טיפול מבוסס אקט

הייתי נשארת איתה בחוויה שלה, כאן ועכשיו.

הייתי שואלת איך היא מרגישה, מה היא חושבת על המצב, איך זה עבורה?

איך היא חווה את המרחק מהבית, את עצמה כאישה עובדת.אקט - גישה טיפולית

הייתי משבחת אותה על האומץ לבוא ולחשוף את הנושא שכנראה היה עבורה קשה לשיחה.

הייתי שואלת האם היא מתביישת ומה היא מרגישה שהבן שלה חווה.

היינו נשארים עוד זמן בחוויה ובברור של הניואנסים הקטנים, תוך הקשבה שקטה שלי ללא שיפוטיות.

אולי מדברים גם על המשמעות שלה כאמא לשישה ילדים.

היכן היא רואה את עצמה משקיעה את המשאבים שלה?

אחר כך בהמשך היינו מנסים לפעול ולמצוא פתרונות.

אני מרגישה שאם הייתי פועלת בדרך הזו, היא היתה ממשיכה להגיע אלי.